הטיות בהערכה

לאחרונה חולקו תעודות סימסטר ( טו' בשבט ) בבתי הספר .

כידוע לכם התעודה מהווה מקדם מוטיבציה חשוב עבור התלמידים , ההורים והמורים , אשר על כן יש לחשוב באופן שקול על מהות תפקיד ההערכה ומשמעות הציון ככלי הערכה .

תפקיד ההערכה הינו בעל ארבע סיבות ( לפחות ) :

א. לציין את מקומו של התלמיד בייחס לבני כיתתו ( אבחנה בין תלמידים על פי רמות ידע ).

ב. הגברת המוטיבציה - לציין את התקדמות התלמיד בייחס לעצמו .

ג. השגת מידע על איכות ההוראה - כדי לקבוע את רמת קליטת החומר על ידי התלמידים בכתה ( כלי עזר למורה כדי לקבוע יעדי למידה חדשים – או לבצע חזרה על החומר ) .

ד. בסיס השוואתי לכלל המערכת - לאפשר למנהל ולמפקח להעריך את איכות ההוראה בכתה .

ברור על כן כי בבואכם להעריך , עליכם להחליט מה ברצונכם להעריך הפעם , ורק אחר כך לקבוע את דרך ההערכה ואת השאלות המתבקשות ממנה .

הערכה הינה תמיד השוואה בין בני אדם , אנחנו כחברה אנושית מרבים לבצע השוואות ולמדוד את עצמנו על פיהן ( מי רץ מהר יותר , לומד טוב יותר , חזק יותר , עשיר יותר , לבוש טוב יותר וכו' ) כבר כשהאם היולדת שבה מבית החולים עם תינוקה הרך היא נשאלת : כמה הוא שוקל ? כיוון שכך עלינו להיות ערים למדידה ולהשוואה , שמא אין ההשוואה נעשית כלפי מודל מתאים מחד וכן היותה מניע חזק ואינטרינזי להתפתחות האדם מאידך ( למשל ידוע כיום כי חלק משמעותי מהתפתחות תסמונת האנורקסיה נברוזה קשור לדימוי הגופני ולצורך להראות כך ולא אחרת ) .

בני האדם אינם מכונות רובוטיות , ושיקולי ההערכה וכשר ההשוואה שלהם מותנה בגורמים רבים , בהם היכולת וכשר התפיסה החושית ( ראיה , שמיעה וכו' ), השפעות של צרכים פנימיים ( צורך בכבוד , רעב , רצון למקובלות חברתית וכו' ) ,לחץ חברתי , ידע מוקדם , מוכנות וציפיה ( לקלוט משהו ספציפי ) .

גורמים אלו גורמים להטיות רבות בתהליכי התפיסה , ההשוואה וההערכה .

להלן בתמצית מספר הטיות ושגיאות הנפוצות בין אנשים העוסקים בהערכה :

1. אפקט ההילה - האדם מייחס לתכונה אחת משמעות גורפת המשפיעה על תפיסתו את התכונות האחרות של הפרט ( ילדה בלונדינית תזכה ליחס שונה , בן של.. יזכה להנות מהנחה מוקדמת שהוא מצליח כמו הוריו , תלמיד שמן עלול לקבל הערכה מונמכת וכך אף מי שלבושו בלוי . עמדות פוליטיות של פרופסור לכימיה יתקבלו ביתר חשיבות מעמדות של זבן בחנות וכו' ) .

2. אפקט הסטריאוטיפ – ייחוס תכונות על פי שיוך עדתי , חברתי או דתי . (קצין בצנחנים יתפס כאמיץ וישר יותר מאשר נהג , אדם הלובש כיפה ...וכו' כמו שנאמר במקורות" היזהרו מבני עניים כי מהם תצא תורה" ) .

3. אפקט מידת הרחמים – הבודק האנושי "המעריך הטוב" (לא נעים לו לתת ציון נמוך , והציון משמש כפיצוי לדבר אחר ) .

4. אפקט ההחמרה - הבודק הקפדן "המעריך הרע" לתפיסתו אין אפשרות של 100% ( ההנחה היא כי אנו לא מושלמים וההשוואה היא כלפי ציון של ט"מ מוחלט ) .

5. אפקט הנטייה למרכז – הצורך בפשרנות , הנטייה להימנע מקיצוניות ( כולם כמעט שווים , או קושי בקבלת החלטה אישית פוגעת ) .

6. אפקט אירוע בולט או האירוע האחרון - היתפסות לאירוע בולט שמשפיעה על השפיטה הכוללת (עבר עליו אסון.. לאור הנסיבות...או השפעת תוצאת המבחן האחרון על ההערכה הנוכחית )

7. אפקט השפעת הסביבה – בני האדם אינם חיים בחלל הריק , אנו מושפעים מעמדות החברה סביבנו , דעות של אחרים , מצב רוח לאומי , ציפיות וכו'

8. אפקט הדמיון (זהות) או השוני (ניגוד) – השפעת הדמיון או השוני של המוערך למעריך . ( קיימת נטייה ידועה להעריך את הדומים לי גבוה יותר , כדי לשפר את הדימוי העצמי שלי ) .

9. השפעת הערכים הפרטיים – תפיסה אישית מגובשת ( מהבית ) לגבי מהו טוב או רע , המקשה על האוביקטיביות בתהליך ההשוואה וההערכה . ( בבחינת אל תבלבלו אותי עם העובדות , כבר החלטתי ) .

10. אפקט הטוטו - הענקת ציון "על בערך" או "כי צריך" מבלי להכיר לעומק את המוערך . ( לעיתים עקב עומס ולעיתים מחוסר עניין ) .

11. אפקט המטריה - מאחר והציון מהווה גם הערכה לטיב המורה , קיימת נטייה לשפר ציונים לשם חיזוק מעמד המורה או דרוג בה"ס ( אפקט זה אופיני בעת הבגרויות ) .

12. אפקט ההקשר ההגיוני – קיימת תפיסה כי ישנו אצל בני האדם גורם מרכזי האחראי על כלל התיפקודים ולכן דברים לא קורים סתם , אלא בקבוצות שיוך ( הצלחה בחשבון "מחייבת" הצלחה גם במקצועות אחרים ) .

13. השפעת מצבו האישי של הבוחן – עייפות , מצב רוח רע , מתח , לחץ או

עוינות כלפי הנבחן .

מטרת הכרת ההטיות האפשריות הללו , שמקור כולן כאמור הינו מעצם היותנו בני אדם , הינה למען מנוע

אפשרות שימוש בהן עקב חוסר בידע או חוסר במודעות לקיומן .

ראוי לזכור כי על המבחן שמטרתו לאפשר ההערכה וההשוואה הנ"ל , לעמוד באמות מידה של מבחן אוביקטיבי ונכון , כל מבחן חייב לקיים שני תנאים :

א. תנאי המהימנות – באותו טופס תשובות יקבל הנבחן אותה תוצאה אצל בוחנים שונים .

ב. תנאי התקפות – המבחן בודק את מה שהוא אמור לבדוק ( מבחן בהיסטוריה יבדוק ידע בתהליכים היסטוריים ולא שגיאות כתיב או בעיות בזיכרון , המבחן בתנ"ך יבדוק מה שנלמד בתנ"ך ולא ידע בלשון או איכות הכתב או התנהגות בכתה וכו' ) .

הנה כי כן עריכת מבחן הוגן , הולם ומועיל איננה מלאכה פשוטה ואיננה אמורה להעשות בקלות , אלא על המורה לברר לעצמו מראש מה ברצונו לבחון , מהו עולם התוכן ממנו נגזר המבחן , כיצד לבנותו באופן כזה שיהיה גם מובן לתלמידים , גם חסר פניות , גם מאפשר תשובה ברורה , וגם מהימן ותקף .

כמו כן יש לידע את התלמידים מראש על אופי המבחן , מישכו ועולם התוכן שלו . אל לו למבחן לבדוק תחומים שאינם קשורים אליו כגון : זריזות , עמידה במתח או הפעלת לחץ .

חכמים היזהרו במעשיכם !!!

מאיר בוכנר