השארות כתה - נקודות למחשבה

"אושר משמעותו לא שיש לך מה שאתה רוצה, אלא שאתה רוצה מה שיש לך". חז"ל

"בילדותי נאלצתי לקטוע את לימודיי בשביל ללכת לבית הספר". ג'ורג' ברנרד שאו

"אדם נוסע מסביב לעולם בחיפוש אחר מה שהוא צריך, וחוזר הביתה כדי למצוא את זה". ג'ורג' א מור

"החובה ללכת לבית הספר מקפחת את זכותם של רוב האנשים ללמוד". איוון איליץ

הפעם אחזור לנושא שהוזכר כבר בעבר, אך עוסקים בו רבות וחשיבותו גדולה. לקראת תום שנת הלימוד עולה פעמים רבות השאלה: האם ומתי רצוי להשאיר ילד כתה? אנסה להאיר מספר היבטים בנדון , אשר עשויים להועיל בעת שיקול הדעת שלכם .

ראשית יש לדעת כי השארת כתה הינה פרה/רוגטיבה של הנהלת בה"ס ונתונה לשיקול דעת והחלטה של הצוות הפדגוגי בבה"ס בשיתוף ההורים.

(לעניין זה הצוות הפדגוגי מורכב מ – מנהל בה"ס (גננת), יועצת ו/או מורה טיפולית, מחנכת הכתה האמורה, פסיכולוג בה"ס וכל מורה אחר שהמנהל יבחר).

לגבי הגנים, הופק חוזר מנכ"ל חדש (3.10.11) הקובע כי: "דחיית הכניסה לבית הספר היא אפשרות אחת ממכלול של מענים חינוכיים-התפתחותיים אפשריים. בנסיבות מסוימות ההישארות בגן היא המהלך ההולם, ובאחרות ההישארות לא תגרום לשינוי המצופה ולא תתרום למעבר למסגרת הבית-ספרית. עמדת ההורים לגבי המעבר מהגן לבית-הספר היא בעלת השפעה מכרעת על הסתגלותו של הילד למסגרת החינוכית. הכרה בעובדה זו מחייבת את הגננת ואת פסיכולוג הגן לעבוד בשיתוף ובהדדיות עם ההורים, לקיים עמם פגישות שוטפות ולהכיר את עמדותיהם, וזאת כדי להגיע יחד אתם להחלטה המתאימה ביותר לילד, יובהר להורים כי ההחלטה לגבי הישארות שנה נוספת בגן תיעשה במשותף אתם, לאחר קבלת המלצתו של פסיכולוג הגן ".

לגבי ביה"ס תיכוניים חוזר המנכ"ל קובע: "תלמיד יעלה לכיתה הבאה רק אם השיג הישגי מינימום מסוימים בכיתתו חוות הדעת של המורה תתבסס על הישגי התלמיד בלימודיו ולא על התנהגותו". מנכ"ל המשרד היוצא, ד"ר שושני, מציין כי "מערכת החינוך כיום מציעה אלטרנטיבות רבות לתלמידים מתקשים, כגון כיתות מב"ר, אומ"ץ, כיתות הכוון ועוד, ולכן אין שום סיבה להשאיר תלמיד כיתה על רקע הישגיו הלימודיים"

לגבי ביה"ס יסודיים, בבואנו לשקול האפשרות של השארת כתה, יש ראשית לברר האם הילד הינו "תת משיג"? "תת משיג" - הכוונה היא לתלמיד אשר הישגיו הלימודיים נמוכים מן הנורמה המצופה בכיתתו ואשר הוא בעל יכולות לימודיות תקינות. יש לברר מהו מספר התלמידים התת משיגים בכתה בפרט ובבה"ס בכלל , בכדי לעמוד על חריגות הבעיה באופן כללי (רצוי להשוות זאת להתפלגות הפעמון "הנורמלית"). כמו כן יש לברר האם רמת הדרישה בכתה אינה גבוהה או נמוכה מדי והאם נוסו מספר שיטות הוראה שונות.

השלב הבא הינו אבחון תת משיגות (ניתוח הישגי התלמיד), כדאי לברר על סמך אילו מקורות אינפורמציה נקבע כי התלמיד הינו תת משיג? מהו תפקודו בכתה? מהי רמת ההשתתפות וההתנהגות (המוטיבציה), האם ישנו פער בין הישגיו במקצועות שונים (או אצל מורות שונות)? האם הוא מכין שעורי בית? מהי רמת הסיוע לו הוא זוכה בבית ההורים?.

שלב נוסף היא בדיקת הסיבות להיותו של התלמיד תת משיג:

· סיבות הקשורות במורה או בכתה - כגון : התחלפות מורות, שיטות הוראה לא מתאימות, בעיות חברתיות ( מקובלות חברתית, חרם, נידוי וכו' ).

· סיבות הקשורות בתלמיד - כגון : תפקודו האינטלקטואלי (כפי שנמדד גם במבחני משכל), אי בשלות רגשית ללמידה, סיבות רגשיות : פחדים, קונפליקטים או מאבקי כוח , בעיות הקשורות לקשיי קשב.

· סיבות הקשורות לרקע הסוציו/אקונומי – כגון: טעוני טיפוח, חוסר מתן

ערכיות לצורך הישג הקשור ללמידה, כעס על בה"ס מצד הבית, סביבה

עבריינית וכו'.

· מוטיבציה נמוכה ללימודים –עקב מבנה אישיותי מסוים (חוסר בגרות), ו/או מוקד שליטה חיצוני, עניין רב בתחום חיצוני (ספורט, אומנות).

· דימוי עצמי נמוך - הערכה עצמית ירודה עקב ריבוי חוויות כישלון או מבנה

גוף בעיתי.

· ליקוי בחוש אחד או יותר – ראיה, שמיעה, תנועה, אשר התגלו באיחור.

· גיל הילד ומינו – תאריך לידה (ילידי נובמבר דצמבר), גודל פיזי (שמן, גבוה וכו') יש לזכור כי לגבי בנות השיקול חייב להביא בחשבון את התפתחותן בגיל מאוחר יותר).

· סיבות אובייקטיביות – החסרת חומר לימודים רב (עקב היעדרות ארוכה מבה"ס כתוצאת מחלה או נסיעה) תלמיד עולה, שפת האם בבית וכו' .

באילו מקרים רצוי להמליץ על השארת כיתה:

א. כאשר התלמיד מתפקד ברמת משכל בינונית נמוכה עד גבולית אך יש לו מוטיבציה לימודית חזקה (הוא מוכן להשקיע מאמצים ולהאבק). רצוי לבדוק את תוצאות מבחני המשכל שלו תוך הפחתת שנה מגילו.

ב. חוסר בשלות רגשית, או גיל צעיר מדי.

ג. קשיים חושיים אובייקטיביים או מחלה, המונעים למידה סדירה.

ד. קשיים אובייקטיביים אחרים: עולה חדש, העברה ממסגרת לימודים שונה וכו'.

ה. כאשר לתלמיד יש קשיים חברתיים ורצוי להוציאו ממסגרת אנטגוניסטית.

באילו מקרים לא רצוי להמליץ על השארת כיתה:

1. כאשר הגורמים לתת משיגות נמצאים מחוץ למערכת החינוך והם ימשיכו להוות גורם המפריע למיצוי הפוטנציאל של התלמיד גם בעתיד (כמו בעיות במשפחה, סביבה עבריינית וכו').

2. תלמידים בעלי יכולות אקדמיות בינוניות או גבוהות (כפי שנמצא במבחני משכל) אך חסרי מוטיבציה לימודית.

3. כאשר ההישגים הלימודיים נמוכים, אולם המעמד החברתי טוב (המשבר יגרום לנזק גדול מהרווח).

4. כאשר ההתפתחות הפיזית גדולה מאד או שהגיל בוגר (במיוחד אמור לגבי בנות).

5. כאשר כבר נשאר שנה נוספת בעבר.

6. התנגדות גדולה מדי של ההורים ו/או הילד.

7. כעיקרון רצוי לעשות כל האפשר בכדי להימנע ממימוש הצעד של השארת תלמיד שנה נוספת במסגרת.

8. כחלק מתהליך ענישה.

באילו כיתות רצוי להמליץ על אפשרות השארת כיתה:

בעדיפות ראשונה נמליץ על השארת תלמיד שנה נוספת בגיל גן חובה ( כדי למנוע תסכולים ואכזבות כבר עם תחילת הלמידה.

בעדיפות שניה נמליץ על השארת שנה בתום כיתה א' (לילד יש "פור" על התלמידים החדשים ויתכן שזה יאפשר לו להתקדם).

השארת תלמיד שנה נוספת במעבר לכתה ב' איננה מומלצת ורצוי להימנע ממנה ככל האפשר.

ניתן ליישמה רק במקרים מוגבלים ביותר ולאחר שיקול דעת רחב, או כאשר ישנן סיבות אובייקטיביות מחייבות וכמובן בהסכמת ההורים.

מאיר בוכנר