השינה מרפאת את המוח

מדענים מגלים מדוע אנו זקוקים לשינה

Scientists Discover Why We Need Sleep – “Important Work Is Being Done”

צוות חוקרים מובילים מאונ' UCLA ( ספט' 2020 ), הכולל מדענים המתמחים בשדה הנוירולוגיה, ביולוגיה, מתמטיקה, וסטטיסטיקה, מסביר מדוע שינה הינה פקטור חיוני בבריאותנו, וכיצד המוח מרפא עצמו במהלך השינה.

לדבריהם, בתחילת החיים, השינה מסייעת לבנות תשתית מוחית, אך לאחר מכן היא משחקת תפקיד מבלבל. אצל האדם (ובעלי חיים אחרים) חסך משמעותי בשינה עלול להוביל לבעיות בריאותיות קשות, אולם מדוע זה כך ? על שאלה זו מנסה לענות צוות המחקר מ UCLA , לדבריהם מתרחשים שינויים דרמטיים בתפקיד השינה בגיל שנע סביב שנתיים וחצי.

עד לגיל שנתיים וחצי המוח גדל במהירות רבה. במהלך שנת REM (רע"מ - ריצוד עיניים מהיר),שלב בו מתרחשים חלומות "חיים", המוח הצעיר עסוק בבניית סינפסות חדשות ובחיזוקן - אלו המבנים שמחברים בין נוירונים זה אל זה, ומאפשרים להם לתקשר (כך נוצרות רשתות מוחיו חדשות). לדברי ראש הצוות,פרופ' POE העוסקת בחקר השינה 30 שנה, "במהלך שנת ה חלימה (רע"מ) רצוי להימנע מלהעיר את הילד, שכן אז מתרחשת פעילות מוחית חשובה".

אולם אחר שנתיים וחצי לערך, מטרת השינה הראשונית משתנה, ומעתה התפקיד העיקרי שהיה בניית מוח, הופך בעיקר לתפקיד של תיחזוק המוח ואף תיקון ליקויים שנוצרו במוח – תפקיד בו השינה מחזיקה לאורך כל החיים. ושינוי מטרה זה מתכתב היטב עם שינויים פיזיולוגיים בהתפתחות המוח.

כל בעלי החיים, כולל האדם, חווים במהלך שעות הערות שלהם סוג מסויים של הרס או נזק למוח, תוצאות נזק כזה עלולות לפגוע במבנה הגנים, או גם בחלבונים שבנוירונים, ובכך לגרום לנזק או למחלה מוחית. השינה עוזרת לתקן ולרפא נזקים אלו, שכן במהלכה מת נקות שאריות ההריסות והן מסולקות משטח המוח ובכך מונעות היווצרות מחלות אפשריות. בעת השינה הגוף מפעיל מערכת ניקוי וטיהור המוח.

מתברר כי כמעט כל התהליך המרפא הזה מתרחש במהלך השינה, החוקרים השתוממו לגלות עד כמה גדול יכול להיות השינוי שמתחולל במהל ך הקצר של השינה, לדברי פרופ' SAVSGE מצוות המחקר, זהו שינוי קיצוני המשול לרגע בו מים הופכים לקרח.

הצוות פיתח מודל סטטיסטי של חקר השינה, המסביר כיצד השינה משתנה עם השינוי בגודל המוח והגוף. נאספו נתונים מלמעלה מ 60 מחקרי שינה (לגבי בני אדם ובעלי חיים אחרים). המחקר בדק את השינה לאורך ציר ההתפתחות , נבדקו פרמטרים הכוללים: משך זמן השינה הכולל, משך שנת רע"מ, גודל המוח וגודל הגוף.

הנתונים היו מאד עקביים ויציבים: נמצא בכל המינים של בע"ח נרשמה ירידה משמעותית במשך בשנת רע"מ (REM), כאשר הם הגיעו לשלב התפתחותי המקביל לשלב התפתחות האדם בגיל של שנתיים וחצי. החלק היחסי של שלב החלימה במהלך השינה, היה זהה לאחר גיל שנתיים וחצי, אצל ארנבות, עכברים, חזירים או בני אדם, והוא הלך והצטמצם עם העליה היחסית בגודל המוח.

מהלך השינה הינו מחזורי, ובכל מחזור 5 שלבי שינה, מחזור שינה נמשך בערך 90 דקות.

בעוד שתינוקות מבלים בערך 50% מזמן השינה שלהם בשלב רע"מ, הרי שהוא מצטמצם לכדי 25% בגיל 10 ש' וממשיך להצטמצם עם העלייה בגיל. מבוגרים, מעל גיל 50 ש' מבלים בערך רק 15% מזמן השינה שלהם בשלב רע"מ (חלומות). הקטנת שלב החלימה מגיל שנתיים וחצי והלאה הינו שינוי חשוב בתהליך ההתפתחות, שכן "שינה חשובה כמו אוכל" לדברי פרופ' POE ,וזה פלא כיצד השינה מתאימה עצמה לצורכי המערכת העצבית. גם מדוזות, וגם לוויתנים – כולם זקוקים לשינה. לדבריה: "שעה שאנו ישנים מוחנו אינו נח", ו חוסר שינה מתמשך (כרוני) תורם להתפתחות בעיות בריאות שונות : דמנציה, קשיים קוגניטיביים, סכרת, והשמנת יתר, הם רק חלק מרשימת ההפרעות שעלול ות להגרם כתוצאת חוסר שינה.

לסיכום, המלצת צוות החוקרים: "כאשר אתה מתחיל לחוש עייפות, אל תילחם בה – לך לישון".

רוב המבוגרים זקוקים לכ - 5.7 שעות שינה בממוצע (הזמן בו אתה שוכב עירני, לא נחשב), ילדים זקוקים ליותר שעות שינה ותינוקות זקוקים לעוד יותר (בערך כפול מאשר מבוגרים). כאמור מבוגרים עוברים בערך 5 מחזורי שנת רע"מ בלילה ובכל שלב כזה עשויים לחלום מספר חלומות.

יש לצין כי מחקרים אחרים הוכיחו כי במהלך השינה לא רק שמופרשים הורמוני הגדילה , אלא שמתבצע בו גם תהליך הטמעת המידע שנרכש ונשמר (לבינתיים) בזיכרון לטווח הקצר , אל הזיכרון ארוך הטווח, כ לומר הלמידה מתרחשת רובה ככולה במהלך שלבי השינה השונים, על כן מומלץ להימנע מלמידה אל תוך הלילה לפני מבחנים – ולהפך לאפשר למוח מנוחה והתרעננות.

השינה אינה פועלת בשיטת "בנק" כלומר אין אפשרות לקבל הלואה ולהחזירה לאחר מכן, ולכן שינה טובה וארוכה בשבת לא משלימה נזקים שהצטברו כל השבוע !

שנת לילה טובה היא תרופה מומלצת לכל אדם.

“Unraveling Why We Sleep: Quantitative Analysis Reveals Abrupt Transition from Neural Reorganization to Repair in Early Development” by Junyu Cao, Alexander B. Herman, Geoffrey B. West, Gina Poe and Van M. Savage, 18 September 2020, Science Advances.