מה עושה מורה - למורה טוב

"לא הביישן למד ולא הקפדן מלמד " מסכת אבות ב' ה'

"בכל פעם שאנו מלמדים את הילד דבר מה, אנו מונעים ממנו את האפשרות להמציא אותו" ז'אן פיאז'ה

"כולם אוהבים ללמד, אבל אף אחד לא אוהב שמלמדים אותו" לא ידוע

הוראה איננה מילוי מיכל, אלא הבערת שלהבת" ו.י. ייטס

מה הופך "בית ספר" לבית ספר טוב? זו שאלת מיליון הדולר, ששנים מנסים למצוא לה מענה. במחקר מקיף שנערך בשנות השבעים נמצא כי מבין כל הגורמים שנחקרו (בהם - מספר התלמידים בכתה, ציוד, מעבדות, שיטות הוראה ועוד) 3 גורמים בלבד מבדילים בין בית ספר לבית ספר טוב, ואלו הם:

· שם בית הספר – מיצובו בקהילה (משתנה המושפע מאד מרמת הסלקטיביות, אך הינו בר טיפול).

· הרמה הסוציו/כלכלית של ההורים (משתנה היוצר סלקטיביות ואינו בר טיפול)

· טיב ההוראה (משתנה שניתן לטפל בו).

יורם הרפז במאמר המפרש את משנתו של צבי לם כותב: "מורה טוב הוא מורה שהוראתו טובה; הוראה טובה היא הוראה שמניעה למידה טובה; למידה טובה היא למידה שתורמת להתפתחותו של בוגר טוב ("הבוגר הרצוי" או "האדם המחונך"); בוגר טוב הוא... טוב, זה כבר תלוי באידאולוגיה הפדגוגית שאדם מחזיק בה (או מוחזק על ידה). הגדרתו של מורה טוב תלויה אפוא בהגדרה של הוראה טובה התלויה בהגדרה של למידה טובה התלויה בהגדרה של בוגר טוב התלויה באידאולוגיה הפדגוגית" (מעוף ומעשה, 13, 2010).

והנה במהדורה האחרונה של "סיינטיפיק אמריקן" (דצמבר 2012 ינואר 2013) בעברית פורסם מאמר גדול בו נטען כי בשנים האחרונות הולכים ונערמים מחקרים המראים כי: "מורה טוב הוא הגורם החשוב ביותר, בלא עוררין, לשיפור הישגיהם של תלמידים בכל נושאי הלימוד" חשיבותו עולה אף על גורם גודל הכתה, תוכנית הלימודים ורמת ההשכלה של ההורים. באונ' סטנפורד מצאו כי תלמידים למורים יעילים מאד, משיגים הישגים אקדמיים טובים פי שלושה מתלמידים של מורים מוכשרים פחות, וזאת בלי תלות ברקע הדמוגרפי של התלמידים. במאמר נכתב עוד כי מחקרים חוזרים מראים שרבים מהדברים שחשבנו שאנחנו יודעים בדבר הכשרתם של מורים ותגמולם – אינם נכונים כמו: ניסיון בהוראה, תואר אקדמי בחינוך, העלאות שכר ותנאי פרישה (אלה לא תורמים שכן הם תלויים בותק ובתעודות ולא באיכות).

נמצא כי כישוריו של מורה חדש אכן מתפתחים במהלך מספר שנים, אך אחר כך הם נשארים פחות או יותר קבועים. ואין הבדל ניכר בין הישגי תלמידים למורים ותיקים או למורים המלמדים שלוש שנים, כמו כן אין מתאם בין תואר מתקדם לבין טיב ההוראה, שכן מרבית התארים הינם בחינוך ולא בנושאי הלימוד עצמם. מאידך מצויים מחקרים המראים כי תלמידים למורים בעלי תואר מתקדם במתמטיקה משיגים תוצאות טובות יותר במקצוע זה. מסיבות אלו מדינות שונות בארה"ב פתחו בגיוס טובי הסטודנטים למדעים, מהמכללות הנחשבות ביותר, אשר התחייבו ללמד שנתיים בבתי ספר שקשה למשוך אליהם מורים –וזאת תמורת השתתפות בשכר הלימוד שלהם + משכורת הוגנת.

פרופ' מילר, המנהל את המרכז הבין לאומי לקידום האוריינות המדעית באונ' מישיגן טוען כי אלה הגורמים המנבאים למודי מדעים בעתיד: השכלת ההורים, הדחף מהבית ללמוד מדעים, רמת הקריאה של התלמיד בתיכון, אהבת לימודי המדע, כוונה ללמוד מקצוע מדעי בעתיד. ואלו הגורמים שאינם מנבאים טוב: עיסוק ההורים במדע, אמצעים, מגדר (מין התלמיד), התנאים בבית, שילוב במסלול אלגברה בחטיבת הביניים ובתיכון, ציונים במקצועות המדע בתיכון, ואהבת לימוד המתמטיקה בתיכון.

ב"ידיעות אחרונות" (11.07) צוטטה ידיעה על מחקר השוואתי בין מדינות שונות בעולם, שערכה חברת הייעוץ

מקנזי, ממנו עולה כי הגורם המשפיע ביותר על הישגי התלמידים הוא רמת המורים ולא רמת שכרם של המורים, או שיעור ההקצאה לחינוך מתוך התוצר הלאומי, או הצפיפות בכיתות או שיטות ההוראה. העיקר, כך מדגיש המחקר, הוא איכות המורים.

ובכן מה הופך מורה למורה טוב?

במחקר של כפיר ובכר (1996) הנושא את השם: תפיסותיהם של חברי שמונה קבוצות את מקצוע ההוראה ואת איפיוניהם של מורים. מסכמות החוקרות באומרן כי הממצאים מראים שישנה הסכמה כללית לגבי 4 תכונות חשובות עבור המורה הטוב (נבדקו קבוצות של הורים, תלמידים ובעלי עניין שונים): שליטה בחומר, השכלה גבוהה, יכולת להסביר, מתן ציונים הוגנים. ואילו קבוצת התלמידים דרגה את המאפיינים הבאים: היכולת להסביר ולעורר עניין, הבנה לבעיות האישיות של התלמיד, התחשבות ברמות למידה שונות, ידע והשכלה, הכרת שיטות הוראה חדשניות, היכולת להעביר ערכים.

ניתן אם כן להבחין כי בבסיס תפיסת דמות המורה הטוב נכללים בגדול, שני מרכיבים: המרכיב הפרופסיונלי (שליטה בחומר, טיב ההוראה) והמרכיב האישיותי (תכונות אישיותיות, יכולת להעניק כבוד ויחס אנושי לתלמידים).

דרך נוספת להשגת מורים איכותיים היא ההשכלה. קיימת הנחה שככל שמורים יהיו בעלי השכלה אקדמית יותר משובחת – כך גם תשתבח עבודתם. הנחה זו אינה עומדת במבחן המציאות לנוכח העובדה שבארצות בהן השכלת המורים נופלת מזו שבמערב – הישגי התלמידים דווקא גבוהים מאלה שבמערב. עובדה זו התגלתה במחקרה של Ma Liping , (חוקרת אמריקאית ממוצא סיני), שהוכיחה כי לא ההשכלה האקדמית, אלא מיומנויות ההוראה הן ש'עושות' מורה טוב. ליפינג מה ניסתה להסביר תופעה תמוהה: תלמידים סיניים מצליחים במבחנים בינלאומיים במתמטיקה יותר מחבריהם האמריקאים, הן ברמת בית הספר היסודי והן ברמת התיכון, למרות שרמת ההשכלה של המורים הסיניים נמוכה מזו של המורים האמריקאים. מורה סיני הוא בדרך כלל בעל השכלה פורמלית של 11 עד 12 שנים: 9 שנות לימוד בבית הספר היסודי, ועוד שנתיים בסמינר. ואילו למורה אמריקני השכלה בת 14 עד 16 שנים, לפעמים יותר. התנאים הפיזיים והעזרים המצויים לרשות המורה האמריקאי טובים יותר, מספר הילדים בכיתה הסינית גדול יותר ובכל זאת מצליחים המורים הסיניים להעביר את החומר בצורה טובה יותר. תשובתה של ליפינג מה: המורים הסיניים יודעים מתמטיקה טוב מעמיתיהם האמריקאים. לא מתמטיקה אוניברסיטאית גבוהה, אלא מתמטיקה רלבנטית ובסיסית ("קו לחינוך"

2007).

צא ולמד, מורה טוב מהווה "עסקת חבילה" הקושרת יחדיו: אישיות מתאימה + שליטה בחומר + עמדה פדגוגית/אידאולוגית. כל מרכיב בפני עצמו אין בו די, לכן כה קשה למצוא אותם.

מאיר בוכנר