שינה, חלומות ושיתוק גופני

ויקיפדיה: "שינה היא מצב פיזיולוגי הפיך ומחזורי, המאופיין בפעילות ותגובה לגירויים בעוצמה הנמוכה מעוצמת התגובה בזמן ערות. השינה לרוב מושפעת מפעילותו של האדם במהלך היום. מצב התודעה בזמן השינה שונה ממצב העירות, והמסתורין שאופף אותה ריתק את האנושות מקדם. השינה תופסת קרוב לשליש מחייו של אדם וחיונית לבריאות הגוף והנפש; עם זאת, הידע עליה נמוך יחסית ונושאים רבים נמצאים בלמידה ומחקר וטרם פוענחו"... כשליש מחיינו אנו "מבלים" במצב שינה. האדם (ככל החי) חייב בשינה, ללא שינה אין חיים ולשינה אין תחליף. משך השינה משתנה, גם בין אדם לאדם ו גם אצל אותו האדם (לפי שלבי גיל שונים). השינה מתרחשת במחזורים בני כ 90 ד' כל אחד, כל מחזור מחולק לחמישה שלבים או מצבים. אולם ההבחנה הבולטת היא בין מצב של שנת REM‏ (Rapid Eye Movement) לבין יתר מצבי השינה.

כנראה כי בשלב שנת REM (בעברית רע"מ – ריצוד עיניים מהיר) מתרחשים מרבית החלומות שלנו. במהלך שלב רע"מ, מתרחשת בגופנו פעילות אנורמלית. מחד העיניים כאמור מרצדות (נעות מהר לכל הכיוונים), והמוח מתמלא בפעילות חשמלית (יותר מאשר בשלב עירנות), אך מאידך שרירי הגוף קופאים ונמצאים במצב של "מעין שיתוק זמני" (מצב הנקרא rem-atonia). התיאוריה טוענת כי זה מצב הכרחי, המהווה חסם בטיחותי מפני תנועה לא רצונית, ואולי אף מסוכנת, שעלולה להתרחש בעת החלימה (אנו חולמים על נפילה, או קפיצה ממגדל, וכו'), אך לא ברור כיצד כל זה מתרחש. והנה חוקרים באוניברסיטת טסוקובה (יפן) גילו קבוצת תאי עצב בגזע המוח המדכאים את תנועות הגוף בעת השינה. הצוות מצא קשר בין מספר מחלות שינה. אנו מכירים מספר מחלות שינה שונות, בהן: narcolepsy- רדמת (הפרעה נוירולוגית כרונית, שמקורה אינו במחלות נפש או בעיות פסיכולוגיות, הנגרמת בדרך כלל בשל חוסר יכולת של המוח לווסת את מחזורי השינה והעירות), cataplexy - הבאה לידי ביטוי על ידי חולשה בשרירים אשר יכולה להתבטא גם מהרפיה סמויה של שרירי הפנים ועד שיתוק מוחלט, ואף נפילה ממצב עמידה, ו/או microsleep (הרדמויות קצרות ובלתי צפויות – הזהרו בנהיגה).

צוות החוקרים אתרו קבוצת תאים (אצל עכברים כמובן) הנמצאים באזור המכונה ventral medial medulla האחראיים לאותן מחלות. תאים אלו אחראיים על התנועות הוולנטריות (הרצוניות), לבד מהשרירים המניעים את העיניים, או אזורים פנימיים. יותר מכך, נמצא כי אלו תאים "מעכבים" (Inhibitory), ואכן כאשר חסמו את התקשורת אליהם, העכברים החלו לנוע בשנתם. צוות החוקרים מצא כי תאים אלו קשורים גם לנרקולפסיה וגם לקטפלקסיה. כעת נותר רק למצוא כיצד לרפא ולתקן מקבץ תאים זה אצל החולים במחלות שינה.

Reference: “A discrete glycinergic neuronal population in the ventromedial medulla that induces muscle atonia during REM sleep and cataplexy in mice” by Shuntaro Uchida, Shingo Soya, Yuki C. Saito, Arisa Hirano, Keisuke Koga, Makoto Tsuda, Manabu Abe, Kenji Sakimura and Takeshi Sakurai, 28 December 2020, Journal of Neuroscience.