תנאים ללמידה יעילה

"הלומד ילד, למה הוא דומה? לדיו כתובה על נייר חדש. והלומד זקן, למה הוא דומה? לדיו כתובה על נייר מחוק". משנה, סדר נזיקין, מסכת אבות { פרק ד', משנה כ' }

"הדבר העושה את בית הספר קשה כל כך לילדים חושבים, הוא לא רק העובדה שהמורים מרבים לומר דברים שאינם נשמעים הגיוניים, אלא שהם אומרים זאת באותה צורה בדיוק שבה הם אומרים דברי טעם, כך שהילד מתחיל להאמין שאם לא הבין, הרי זה באשמתו וייתכן שזה מה שהמורה רוצה שהוא יחשוב".

- ג'ון קלדוול הולט מתוך הספר "כיצד ילדים נכשלים"

"החובה ללכת לביה"ס מקפחת את זכותם של רוב האנשים ללמוד" איוון איליץ

"אמור לי ואשכח, למד אותי ואזכור, שתף אותי ואלמד" בנג'מין פרנקלין

הבולט והמשמעותי ביותר מבין יעדי משרד החינוך לשנים 2009 -2012 הינו יעד מספר 3: "שיפור ההישגים הלימודיים", שכן שרי החינוך, לדורותיהם, נמדדים בהתאם אליו!

הפעם אנסה לבדוק מהם התנאים המאפשרים למידה איכותית ויעילה.

והנה במוסף "כלכליסט" (15/3/12) הופיע ראיון עם קתרין שולץ מחברת הספר" שיטת הטעות". המחברת חקרה שנים את הסיבה לכך שאנשים, בהם ידועי שם טועים ומפספסים בהחלטות חשובות, גם כאשר ברור מראש שהחלטתם הינה איוולת, ומצאה כי הסיבה העיקרית לכך היא שהם חשו בטוחים בעצמם, הם חשו באותו הרגע שהם צודקים! לדבריה: "אחת הבעיות בחיינו היא שכמעט בכל רגע נתון אנחנו מרגישים שכרגע, אנחנו צודקים... חלק מהטרגדיה נובע מכך שאין בחיינו רגע אחד שבו אנחנו עוצרים, מבינים שטעינו ומנסים ללמוד על עצמנו משהו חדש...ולא עולה על דעתנו שהגישה שלנו, שממשיכה איתנו ממקום למקום, תשוב ותפיל אותנו". שולץ טוענת כי הדבר מתחיל בילדות, נובע משיטת החינוך של ההורים, שכוללת הרבה מושגים של נכון ולא נכון, ותיקוני טעויות, גישה המציירת לילד תמונה של שחור לבן, אך הצרה האמתית לדבריה, מגיעה מביה"ס. למרות שהספרות המקצועית מלמדת אותנו כי ילדים לומדים טוב יותר שעה שהם נכשלים ומנסים שוב ושוב, מה שגורם להם להסתקרן ולהתנהל כמדענים קטנים, לבדוק "למה זה לא עובד לי?", כלומר "במה אני טועה", שכן הכישלון קריטי ליצירתיות והיצירתיות היא זו שתפתור הבעיות. אך "בבתי הספר לא מלמדים כך, הערך העליון בהם אינו מציאת פתרון, אלא קבלת ציון גבוה" על הילדים מוטלת החובה להוכיח שהם שולטים בגוף הידע. "ביה"ס מלמדים אותנו כי מה שחשוב זה להשיג ציון 100", ובמקום לשאול מה לא עובד לנו ולמה? התלמיד נלחם ומתעקש לקבל ציון גבוה. הקו המוביל הוא כי ציון נמוך במבחן הינו כישלון וכדי להצליח בחיים צריך לעולם לא לעשות טעויות. מנגד לטענתה מייקל ג'ורדן (מגדולי הכדורסלנים) הסביר כי "נכשלתי עוד ועוד במהלך חיי, וזו הסיבה שאני מצליח".

פרופ' כספי בספרו "החינוך מחר" טוען כי: "החינוך במתכונתו המקובלת הוא התחום הנחשל ביותר מכל תחומי המעשה של האדם הנבון". והוא שואל מספר שאלות יסוד:

1. האם הלמידה כרוכה בישיבה בכתה? – שכן אי אפשר להורות, אפשר רק לעורר הילד שילמד מעצמו, לטפח סקרנות.

2. האם החינוך מתחיל ומסתיים במילים? – ביה"ס כיום מבוססים על ספרים, מלל וכתיבה, אך המשחק והפעילות הם האמצעים הנכונים יותר ללמידה.

3. האם הרגשות מפריעים? - אולי דווקא דרכם נלמד (מוטיבציה, שייכות וכו').

כספי: "עובדה ידועה היא שדפוסי החינוך הממוסדים אינם מתפקדים כהלכה בשום חברה מודרנית...השימוש במכשיר החדיש להקניית תכנים מיושנים, גרוע מן השימוש במכשיר ישן המתאים יותר לתכנים כאלה" (עמ' 14).

מרזאנו מציב בספרו "ממדי הלמידה" (1998) חמישה תנאים החיוניים ללמידה טובה: 1.עמדה: למידה טובה נובעת מעמדה חיובית ביחס לנושא הנלמד.

2.שילוב: למידה טובה נובעת מהטמעת הנושא הנלמד בידע קודם.

3.עיבוד: למידה טובה נובעת מהרחבה ועידון של הידע שנלמד.

4. שימוש: למידה טובה נובעת מיישום הידע שנלמד במצבים חדשים.

5. הרגלים: למידה טובה נובעת מהרגלים מנטליים מסוימים.

הבנה דומה, למרות חלוקה שונה נמצאת גם בספרו של רון ברנדט "למידה רבת עוצמה" (1998) ברנדט מזהה 10 תנאים החיוניים לשם למידה איכותית ויעילה, הוא מחלקם בין שלושה תחומים, כאשר בכל תחום ישנם מספר מהתנאים החיוניים:

א. תחום מאפייני הדברים הנלמדים:

1. חומר בעל משמעות אישית ללומד – שימוש במוטיבציה ובחיזוק הסקרנות.

2. חומר מאתגר ומעורר ללמידה (אתגר בר השגה) – טיפוח תחושת המסוגלות והעצמאות.

3. החומר מוצג באופן הדרגתי בהתאם לרמת התפתחות התלמיד (נדבך על גבי נדבך) – מתוך הבנה כי כל תלמיד נמצאה במקום אישי אחר.

ב. תנאים הקשורים ללמידה:

4. הבנת השונות שבין התלמידים (סגנונות למידה) ויכולת בחירה (ראה אינטליגנציות מרובות של גרדנר (199) – התאמת סגנון ההוראה לאפיוני התלמיד.

5. הסתמכות על ידע קודם – שימוש בידע קודם כתשתית לרכישת הידע החדש. שכן ניתן לקלוט מידע רק אם ישנה התשתית המתאימה לכך, עליה הוא יתבסס.

*אנשים לומדים היטב כאשר הנושא הנלמד נמצא ב"אזור" שאליו הם יכולים להגיע בעזרתו של אדם אחר, או כאשר הנושא הנלמד הולם את השלב ההתפתחותי שבו הם נמצאים, מה שקרוי: "אזור ההתפתחות הקרובה" (ויגוצקי 1978, בהוצאת מכון ברנקו וייס 2003).

6. קיום אינטראקציות חברתיות (פעולות גומלין חברתיות) – למידה מתוך דחיפה והנעה חברתית, תוך שימוש בחזקות השונות של חברי הקבוצה (השלם גדול מסך מרכיביו).

7. משוב אפקטיבי (זמין, מידי וחיובי) – המשוב נותן לתלמיד מידע לגבי מצבו ובכך מעוררו.

8. רכישת אסטרטגיות למידה ושימוש בהן (ולא נתונים או טכניקות) – להמציא את הלמידה.

ג. תנאים הקשורים להקשר הלמידה:

9. יצירת אקלים רגשי חיובי– (עידוד להתנסות הלימודית) הימנעות מהפעלת לחץ ומתח, הימנעות מענישה וביקורת (לחץ כרוני מגביר רגישות למחלות ובגינן נעדרים מהלימודים).

10.סביבה התומכת בלמידה (סביבה לומדת או סקרנית) – גם מאפשרת ברמה הטכנית וגם

מאפשרת ברמת הנורמה החברתית.

אריק ג'נסן, בספרו "חנוך לנער על פי מוחו" (2003) מציין שני רכיבים חשובים להתפתחות מוח לומד: לדבריו לשם למידה יעילה הילד זקוק ללמידה מאתגרת (כזו הדורשת פתרון בעיות, חשיבה ביקורתית, פעילויות מורכבות, שינוי אסטרטגיית ההוראה, שימוש במחשבים, עבודה בקבוצות ושילוב משחקים) ולמשוב אינטראקטיבי (ספציפי, מגוון, בתזמון טוב וכזה הנשלט ע"י הלומד). ג'נסן מוסיף מרכיבים סביבתיים שבלעדיהם לא תוכל להתקיים למידה טובה, גם ע"י מוח בשל, בהם :

פעילות גופנית - כזו המעלה את רמת החמצן בדם ומשפרת התנועה, רמת הקשה פועלת כגל העולה ויורד כל

90 -110 דקות, בתום כל גל התלמיד חייב בהפסקה, רצוי לתכנן כך השעור, התנועה מפתחת ומרחיבה קשרים בין עצביים במוח.

תזונה נכונה –הימנעות מג'נק פוד ומחומרי צבע ושימור ומעודף סוכרים. הבנה כי מחסור בחומרי תזונה בסיסיים ישפיע על הפעילות המוחית ויפגע בזיכרון. נמצא כי עודף סוכר מגביר אי שקט ותנועתיות, ותורם לחולשת מערכת החיסון (התפתחות מחלות טייפ X).

יחס ואהבה - תחושת שייכות ואמון במבוגר, ביטחון (אינך נמדד רק כשאתה מצליח), הקרנת מסוגלות, שמירה על זכויות.

שינה מספקת - מחסור בשינה גורר מוח עצל ולא מרוכז ופוגע בזיכרון (שינה של 4-6 שעות בלילה לאורך שבועיים בלבד כבר גורמת לחוסר בערנות פסיכו/מוטורית, משפיעה על מצב הרוח, מעלה את זמן התגובה, ואת תחושת החרדה) בעת השינה המוח מפעיל תפקודי הטמעה בזיכרון, מחזיר הכשרות הכימית למערכת המוחית ומפתח תפקודי אינקובציה של המידע.

נמצא כי מחסור בשינה פועל כעודף בסוכר = מעלה הסיכון למחלות אינסולין (סרטן, לב, לחץ דם) מחליש מנגנוני החיסון הטבעיים ופוגע בהולכה העצבית. נמצא עוד כי בגיל ההתבגרות "השעון הביולוגי" משתנה, נדחף קדימה, המתבגר מתקשה לכן להתעורר לפני 09:00 בבקר ולהרדם לפני 24:00 – 01:00 , על כן בביה"ס מוחו ישן והוא נאלץ לעורר אותו באמצעים שאינם אהודים, בהמעטה, על הסביבה ועל המחנכים! תנו להם לישון!

אומנות - (במיוחד מוסיקה ותנועה) נמצאה כמסייעת להתפתחות השפה, משפרת היצירתיות ומגבירה המוכנות לקריאה, מחזקת התפתחות חברתית ומעודדת גישה חיובית כלפי ביה"ס.

הפסקות – זמן מנוחה ושלווה מאפשר למוח למחזר חלבונים החיוניים לזכירה, תהליך האסוציאציה והגיבוש של המידע (חיבור לזיכרון) יכול להתבצע רק בעת ההרגעות, זהו "זמן העיבוד האישי" שצריך לעודדו לשם למידה חדשה.

לסיכום: בסקירה קצרצרה זו העליתי מספר נקודות האמורות לסייע בידכם המורים לשפר את תהליכי הלמידה, כך שתוצאתם תגביר גם את הישגי התלמידים בכל אמת מידה שתימדד.

ניתן לומר כי אין בחומר זה כל חידוש עקרוני, אלא שהוא מתמצת הידע הקיים ומאפשר, למי שמעוניין בכך, שימוש בו.

מאיר בוכנר

למי שמסתקרן או מעוניין להרחיב דעת, להלן ספרים ראויים:

אלוני נמרוד – דיאלוגים מעצימים בחינוך ההומניסטי

ארמסטרונג תומס – אינטליגנציות מרובות בכתה

ג'נסן אריק – חנוך לנער על פי מוחו

גרדנר הווארד – אינטליגנציות מרובות והבנה

הרפז יורם – חינוך לחשיבה ביקורתית

ויגוצקי לב – מחשבה ותרבות

כספי משה – החינוך מחר

לם צבי – הגיונות בחינוך

מרזנו רוברט – 1. ממדי הלמידה. 2. ממדי החשיבה

סטון וויסקי מרתה – הוראה לשם הבנה

סילווסטר רוברט – חוג הנירונים

פרקינס דוויד – לקראת בית ספר חכם